חצי זמן עבר.

 שיר שכתבתי לפטריק. 

האיש והאגדה. 

האיש והאדם. 

סתם זה לא באמת שיר. אין פה חרוזים. 

זה עוד זרם של מחשבות ורגשות. 

אני לא המחשבות שלי ואני לא הרגשות שלי. 

אני נותן להם לזרום דרכי. 

קראתי שני פרקים של אלן ווטס. אני חייב לתת לך לקרוא אותם פטריק. אתה תאהב. 

בא לי מדיטציה.